יוצאים לאור - מן המסורת היהודית אל הטכנולוגיה של המחר
כתבה לכבוד חנוכה
מאת: פרופ' אברהם קציר.
“ויאמר אלוהים יהי אור ויהי אור. וירא אלוהים את האור כי טוב ויבדל אלוהים בין האור ובין החשך.”
מאז ומעולם היה האור מושג בעל חשיבות גבוהה בכל תרבויות העולם, ביניהן גם בתרבות ובמסורת היהודית, בה לאור ישנה משמעות רבה במשך אלפי שנים. מנורת שבעת הקנים היא מקור האור המשמעותי ביותר בתרבותנו והייתה חלק מרכזי מהפולחן הדתי במשכן ולאחר מכן בבית המקדש. עם חורבן בית שני נלקחה המנורה יחד עם שאר כלי המקדש לרומא והוצגה לראווה בתהלוכת הניצחון. לאחר מכן נחקקה לזיכרון בקשת טיטוס הנמצאת בפורום שברומא.
אולי דווקא בשל הניסיון להנציח את חורבן הבית באבן, הייתה המנורה לסמל יהודי להארה, לחכמה ולכמיהה לחידוש העצמאות. וכך במשך שנות הגלות תמונת המנורה
עוטרה על חפצי קודש וחול כאחד. ניתן למצוא את המנורה בפסיפסים, ברצפות בתי כנסת עתיקים מהמאות הראשונות לספירה, בעיטורים של ספרי קודש כהגדות ומגילות, ועל חנוכיות וגביעי קידוש.
לא מפתיע שמנורת שבעת הקנים הפכה לסמל הרשמי של מדינת ישראל עם תקומתה וחידוש עצמאותה, וכיום מוצבת מנורה גדולה מול הכנסת בירושלים. מנורות גדולות עומדות גם בבתי כנסת ובמקומות ציבוריים רבים. המנורה כסמל, צרובה על חפצי אומנות, ומעטרת חפצים אישיים מגוונים כמו אלבומים ארנקי כסף, תכשיטי נשים ועוד.
ראשוני המחלקה לפיסיקה באוניברסיטה העברית, פרופסורים יהודים שברחו מהאנטישמיות בגרמניה בתקופת מלחמת העולם השנייה, עסקו בתחומים הקשורים לאופטיקה. ד”ר שמואל סמבורסקי עסק בספקטרוסקופיה וד”ר גונטר וולפסון חקר תכונות שונות של אור. מדענים אלו הניחו את הבסיס למחקר האוניברסיטאי באופטיקה כבר לפני 80 שנה, ומאז מתפתח ומתעצם התחום משנה לשנה.
גם יסודות התעשייה בתחומי האופטיקה הונחו לפני כ-80 שנה, אבי התפתחות זו היה פרופ’ עמנואל גולדברג שהקים בגרמניה את Zeiss Ikon . הוא ברח מהנאצים לארץ ישראל והקים את “מכשירי גולדברג”, שם ייצרו ציוד אופטי. ממפעל קטן שפעל בשנותיו הראשונות בבית המהנדס צמחה לימים החברה הגדולה אל-אופ.
כיום ישנם קרוב ל-15,000 עובדים בתחומי האופטיקה והאלקטרו-אופטיקה בישראל, ביניהם כשלוש מאות חוקרים בכירים באוניברסיטאות, במכוני מחקר ובתעשייה. כמו כן פועלות בישראל למעלה מ-350 חברות העוסקות בתחומים אלו. מתוכן חמש עשרה חברות שסך המכירות השנתי של כל אחת מהן עולה על מאה מיליון דולר. בולטת ביניהן חברת אל-אופ, שהכנסותיה השנתיות עולות על 700 מיליון דולר. סך כל המכירות של החברות העוסקות באופטיקה ואלקטרו-אופטיקה בישראל נאמד בלמעלה מחמישה מיליארד דולר בשנה.
בין החברות המובילות בתחום המבצעות פיתוח וייצור בארץ כדאי להזכיר את רפא”ל אשר פיתחה את כיפת ברזל, מובילאיי – עם המערכת הידועה למניעת תאונות דרכים, התעשייה האווירית ואלביט-אלאופ פיתחו מערכות אלקטרואופטיות מגוונות לשימושים צבאיים ואזרחיים. החברות אלמה לייזרס, סינרון ולומניס רותמות את טכנולוגיית הלייזרים לשימושים רפואיים ואסתטיים כולל טיפול בצלקות בדרכים חדשניות. אורבוטק, נובה, קלא-טנקור ואפלייד מטיריאלס עומדות מאחורי מכשור בדיקה בתהליכי יצור של מיקרואלקטרוניקה ומערכות אלקטרוניות הנמצאות במגוון אדיר של טכנולוגיות בתחומי המחשוב, כלי התחבורה והמכשור הביתי והתעשייתי. החברות רייקול, SCD ואופיר אופטרוניקס מייצרות רכיבי אלקטרואופטיקה שונים דוגמת גלאים, דיודות לייזר, אופטיקה וגבישים מתקדמים. חברת גיבן אימג’ינג פיתחה את הגלולה המרושתת במצלמות זעירות שאותה ניתן לבלוע וכך לקבל תמונה מלאה של מערכת העיכול האנושית.
מדי שנתיים נערך בישראל כנס OASIS הבינלאומי לאלקטרואופטיקה ולייזרים, בו למעלה מ-1000 משתתפים, מרצים בעלי שם עולמי (ביניהם זוכי פרס נובל ואנשי אקדמיה מובילים), תערוכות של חברות מסחריות המציגות את הפיתוחים המתקדמים בתחום, עשרות נציגים של החברות המובילות בתחום מהארץ ומחו”ל.
דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון של ישראל, אהב לצטט את הנביא ישעיה: “ונתתיך לאור גויים” הוא לא יכול היה לנחש שמילים אלו תהיינה נבואה שתתגשם בכל הקשור למעמדה של ישראל בתחום האופטיקה והאלקטרו-אופטיקה העולמי.
פרופ’ אברהם קציר – ראש הקבוצה לפיזיקה שימושית באוניברסיטת תל אביב, יו”ר ענף אלקטרואופטיקה בלשכת המהנדסים ויו”ר כנס OASIS לאלקטרואופטיקה ולייזרים.
כנס OASIS7 ייערך בתל אביב בתאריכים 1-2 באפריל 2019. לפרטים לחצו כאן