המציאות של מחר

רון בובליצקי

חלפה שנה מאז פרוץ משבר הקורונה העולמי והשפעותיו מורגשות היטב בחיי היום יום שלנו. ההשפעה המידית והמורגשת ביותר הינה צמצום המגע שיש לנו עם העולם החיצון: בני משפחה מבוגרים, חברים וקולגות לעבודה. למזלנו אנו חיים בתקופה בה אנו מסוגלים למנף את הטכנולוגיה על מנת לסייע לנו בהגבלות אלו – כך למשל זום הפכה לבת בית ולשם שגור בפי כל והמושג של מפגשים וירטואליים (ישיבות וכנסים) כבר הפך לדבר שבשגרה. עם זאת עדיין ישנו פער בין היכולת הטכנולוגית הזמינה לנו כיום לבין הדרך שבה אנו בוחרים להשתמש בה ולהטמיעה.

כך למשל טכנולוגיית מציאות מדומה שהחלה לחזור לחיינו אט אט לפני פחות מעשור, עברה לקדמת הבמה כתוצאה ממשבר הקורונה. הסגרים שנכפו על כולנו חיזקו את הרצון והצורך של אנשים רבים “לצאת” ולברוח גם אם מדובר בבריחה לעולם לא מציאותי. מכירות ציוד הקצה של טכנולוגיית מציאות מדומה זינקו בצורה משמעותית ונוצר מחסור מורגש ברחבי הרשת (רק לשם המחשה – אנשים מכרו ציוד יד שנייה במחיר כפול ממחיר הקנייה). היכולת המופלאה של הטכנולוגיה לנתק אותנו מהסובב אותנו קסמה לרבים.

מהפיכת טכנולוגיית המציאות המדומה הינה מהפיכה טכנולוגית בעלת השפעה עצומה על מגוון תעשיות ותחומים, ועל כן אין זה פלא שהחברות הגדולות בעולם משקיעות סכומי עתק בה (חברת מגי’ק ליפ גייסה בזמנו סכום עתק של 2.6 מיליארד דולר ממגוון חברות ומשקיעים מוסדיים).

מדוע החברות הללו משקיעות כאלו מאמצים וסכומים בטכנולוגיית גיימינג לכאורה?

ברצוני לחבר בין תחילת דבריי לנושא מאוד כאוב שנוגע בכולנו בתקופה זאת – משבר החינוך בתקופת הקורונה, ולתת דוגמא כיצד ניתן היה למנף את היכולות המופלאות של הטכנולוגיה ולייעל את תהליכי הלמידה והקשרים החברתיים גם בתקופה של בידוד.

תארו לכם שבמקום לימוד דרך הזום, המחייב את התלמידים למידת קשב עצומה וצפייה במסך תוך התעלמות מוחלטת מהסביבה החיצונית שלהם, היינו מעניקים להם את האפשרות ל”היפגש” עם חבריהם והמורים בסביבה מועשרת, במציאות מדומה. המפגש עם דמות דיגיטלית של חבר בסביבה המדומה, יוצרת אינטראקציה חזקה ומלאה יותר מאשר שיחה פנים מול פנים בזום. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שההתנהלות והשיח במרחב הווירטואלי דומים יותר לאלו הנהוגים בשגרה – אנו מדברים עם הידיים ועם הגוף, אנו אוהבים לפתח שיחה עם מספר מצומצם של אנשים, אך להיות בקשר עין גם עם אחרים הסובבים אותנו ועוד – דברים אלו איננו יכולים להשיג בשיחות הזום.

אם נמשיך ונפתח את הרעיון, תארו לכם שבמקום מפגש וירטואלי בחלל כיתה סתמי, מקום המפגש היה משתנה בהתאם לשיעור. לדוגמא שיעור טבע הופך לסיור וירטואלי ברחבי הספארי ומאפשר לתלמידים לגשת לחיות וליצור אינטראקציה עם הסביבה וחבריהם השותפים לחוויה. שיעור מדע המאפשר לתלמידים לטוס בחללית לכוכבי הלכת הקרובים ולבצע משימות ומטלות לימוד מאתגרות בסביבת לימוד מעשירה ומעניינת. היכולות המופלאות הללו – הזמינות לנו כבר היום, אינן מנוצלות עד תום, אך בהחלט רואים כבר ניצנים ראשונים שלהם ברחבי העולם (לימודי רפואה ומדע בסביבות וירטואליות, הכשרות בתעשיות שונות ועוד). המהפכה שהכניסו המחשבים האישיים לחיינו, צפויה ככל הנראה להישנות עם הטמעתה של הטכנולוגיה הזאת בחיינו, במיוחד כאשר “כרטיס הכניסה” עולה כ-300 דולר בלבד עבור משקף מציאות מדומה (מחירו של טלפון סלולרי בינוני).

זוהי דוגמא קטנה בלבד על היכולות המופלאות שנמצאות כבר היום בקצות אצבעותינו, אם ברצונכם לשמוע עוד, הנכם מוזמנים לוובינר הקרוב ללא עלות.

להרשמה לוובינר: המציאות של מחר

על המרצה:

רון בובליצקי, תואר ראשון, מהנדס אווירונאוטיקה וחלל מהטכניון, עובד למעלה מעשור בתעשייה אווירית במנהל תיכון מוקדם במפעל מרכז הנדסה ופיתוח, יזם והקים את מעבדת מציאות מורחבת ומשמש כמוביל טכנולוגי בנושא.