פיתוח חדשני לייצור ביודיזל משפכים שומניים 

ביו-דיזל הוא אחד המקורות הידועים של אנרגיה חלופית. זהו דלק ביולוגי, אשר מיוצר ממגוון חומרים טבעיים כמו שמן צמחי כגון שמני סויה, קנולה, קוקוס, תירס ובוטנים, שמנים משומשים לטיגון ושומן בעלי חיים. 

ביו-דיזל הנו תוצר התגובה בין שמן צמחי או שומנים מן החי לבין כוהל, והוא יכול לשמש בכל מנוע דיזל, מבלי צורך לעשות בו כל שינוי מבני. ניתן להשתמש בכל יחס של ערבוב בין ביו-דיזל לדיזל רגיל. השימוש בו נפוץ מאמצע שנות התשעים של המאה הקודמת, ובמדינות רבות כיום ביו-דיזל מיוצר באופן מסחרי. ביו-דיזל הוא בעל טמפרטורת הדלקה גבוהה, אינו רעיל ומתכלה ביולוגית במהירות. כמות המזהמים הנפלטים בתהליך נמוכה באופן משמעותי בהשוואה לשרֵפת דלקים רגילים ונמוכה אף משל בנזין. 

שפכים שומניים (Brown Grease, BG) זהו המונח בו משתמשים להגדרת השכבה השומנית של שפכים שנוצרו במהלך בישול ועיבוד מזון (שפכי תעשיה ממפעלי מזון, מטבחים תעשייתיים, בתי אירועים ומסעדות). השלכה ישירה של שמנים ושומנים למערכות ביוב נחשבת על ידי רוב העיריות כאינה חוקית. השומנים יכולים להצטבר על דפנות הצינורות של מערכות ההובלה, עם פוטנציאל היווצרות משקעים קשים תוך כדי תגובות כימיות או הצטברות פיזית, אשר פוגעים בתפקוד של מערכת הביוב. מסיבה זו עיריות מיישמות צעדי טיפול מקדימים על מנת לסייע בתהליך הסרת השומנים מזרמי פסולת המטבח. הסרת גריז מתבצעת בדרך כלל על ידי השימוש במתקני הפחתת גריז המכונים מלכודות שומן.  

אחת האפשרויות לטפל בפסולת של מלכודות השומן הנה הפיכתם של השומנים לביודיזל. עלות חומר הגלם היא נמוכה מאוד, ואף שלילית (עקב החזר על איסוף ופינוי הפסולת). כך גם עם עלויות העיבוד נוספות, הפסולת השומנית עשויה לספק חלופה חסכונית לדלקים מאובנים תוך כדי צמצום ההשפעות השליליות של השמנים על מערכות הביוב.